לעניין מס הכנסה וביטוח לאומי, יש לבסיס מזומן ומצטבר משמעות בעיקר לקראת סוף שנת המס, כלומר חודש דצמבר, כאשר ניתן לדחות או להקדים חלק מההוצאות וההכנסות בבסיס מזומן, בהתאם למועד קבלתם. בבסיס מצטבר אין אפשרות לבצע תכנון מס מהסוג הזה.
לגבי מכירת סחורה, בסעיף 22 לחוק מע"מ נקבע כי כולם יעבדו לפי בסיס מצטבר, למעט אלו:
* בעל עסק שה[[מחזור]] שלו נמוך מ-2 מיליון ש"ח.
* בעל עסק שהוא יצרן, אם מחזור העסקאות שלו נמוך מ-3.8 מיליון ש"ח.
לגבי מתן שירות, בסעיף 24 נקבע כי כולם יעבדו לפי בסיס מזומן, כשהחריג הוא בסיס מצטבר אם מחזור העסקאות עולה על 15 מיליון ש"ח.
כפועל יוצא, רוב העצמאים הקטנים-בינוניים עובדים על בסיס מזומן.
לעניין מס הכנסה וחברות בע"מ, יש הנחיות מעט שונות מאלו הנוגעים לעצמאים. לפי חוזר מס הכנסה ובהתאם לכללי חשבונאות מקובלים, חברה המעוניינת לדווח לפי בסיס מזומן לצרכי מס הכנסה, עליה לנהל [[הנהלת חשבונות כפולה]] על בסיס מזומן. אם ניהלה את הנהלת החשבונות לפי בסיס מצטבר, אין באפשרותה לדווח למס הכנסה לפי בסיס מזומן. בנוסף, רק חברות שעומדות בתנאים הבאים יכולות לכתחילה לנהל הנהלת חשבונות כפולה על בסיס מזומן:
* אין מלאי מהותי בעסק; כלומר עסק קמעונאי או סיטונאי אינו יכול להציג דוחות לפי בסיס מזומן.
* יש לדווח על הבסיס שנבחר בעקביות.
[[קטגוריה:מונחים]]
}}