פתיחת התפריט הראשי

עצמאי

גרסה מ־09:13, 29 בינואר 2020 מאת דניאל (שיחה | תרומות) (הועתק מויקיפדיה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

עצמאי, בהקשר הכלכלי, הוא אדם שהכנסותיו מגיעות מפעילות עסקית עצמאית שלו, ולא כשכיר המועסק אצל מעסיק. בניגוד לשכיר המקבל משכורת קבועה ממעסיקו, העצמאי מנהל לבד את עיסוקו או פועל בדרך של התאגדות משפטית (כמו שותפות). עסקו של העצמאי עשוי להתנהל בבית עסק (משרד, חנות, בית מלאכה וכדומה), בביתו של העצמאי או כשירות הניתן בדרכים. על אף הסיכון הכלכלי הגדול יותר הכרוך במעמד העצמאי רבים בוחרים להתנהל כך לפרנסתם.

הכנסתו של עצמאי מגיעה מעבודה באחת משלוש דרכים עיקריות: ייצור מוצר, מסחר (קניה ומכירה) או מתן שירות.

הכנסות צומחות לאדם גם מנכסים שבבעלותו, המניבים לו רווח כספי, כמו: נדל"ן, ניירות ערך ועוד. הכנסות כאלה אינן נובעות מעבודה, והאדם הנהנה מהן נחשב כעצמאי רק בהקשרים מסוימים.

עצמאי מנהל את עסקיו לבדו, בשותפות עם אחרים (עצמאים אף הם) או באמצעות עובדים שהוא מעסיק. במקרים רבים בוחר העצמאי לנהל את עסקיו במסגרת חברה בע"מ הנמצאת בשליטתו המלאה. במקרה כזה הוא נחשב פורמלית לשכיר בחברה, אך מבחינה מהותית הוא עצמאי המרוויח לפרנסתו בלי תלות במעסיק. עצמאי כזה קרוי בדיני המיסים "בעל שליטה בחברת מעטים", והיחס אליו הוא יחס מעורב: לעיתים כאל שכיר ולעיתים כאל עצמאי.

ההחלטה להתפרנס כעצמאי כרוכה בנטילת סיכונים. אדם שבחר בדרך זו לוקח בחשבון אי-ודאות הקשורה בשני גורמים עיקריים:

הסיכוי להצליח במכירת המוצר או השירות שלו. החישוב הכלכלי הנכון, והאם הפער בין ההכנסות ובין ההוצאות יהיה כזה שיותיר לו רווח. מקובל לחשוב כי לעצמאי ישנן אפשרויות להרוויח יותר מאשר שכיר, אם כי עבודתו תלויה בכישוריו לפתח את העיסוק בו בחר להתפרנס, ובתנאי השוק בהם הוא פועל. עצמאים רבים שלא מכלכלים נכון את צעדיהם, נאלצים לחדול מעיסוקם, כך גם קורה לבעלי עסקים שנקלעו לקשיים עקב פעילות בנסיבות שאינן תלויות בהם, כמו: מצב ביטחוני, שנת בצורת, וכדומה.

אנשים בוחרים להתפרנס כעצמאים מסיבות שונות. הנפוצות הן:

השאיפה הבסיסית של אדם להיות אדון לעצמו ולהתפרנס ללא תלות במעסיק. חוסר היכולת האישית להסתגל לעבודת צוות במסגרת כלכלית. המחשבה כי ביכולתם לנצל את כישוריהם בצורה מיטבית ולהרוויח יותר באופן עצמאי. הסיכונים הכרוכים בעבודה עצמאית אינם מרתיעים אותם, והם בעלי ביטחון עצמי רב בעצמם ובדרך פעולתם.

מנגד, ישנם רבים אשר מהיפוך הסיבות הללו, אינם פונים לעסוק כעצמאים.

חוסר הכישורים להתנהל לבד או לנהל עסק. הפחד מנטילת סיכונים, והשאיפה הבסיסית לחיות בשקט נפשי המובטח להם בעבודה קבועה ובשכר קבוע המגיע מהמעסיק אצלו הם עובדים. חשש מעומס העבודה הרב ומהיעדר מסגרת שעות עבודה קבועה חשש מאי-יציבות ההכנסות בעלי עסקים עצמאים המצליחים לקיים עסק משגשג, נהנים מעצמאות כלכלית ואישית, אך במקרים רבים העצמאי עובד קשה והוא שרוי במתח מתמיד ובדאגות פרנסה.

לעצמאי מעמד מיוחד בהתנהלותו מול רשויות המס, והוא מחויב לרשום בקפדנות את כל הכנסותיו, לתת קבלה על הכנסה, לדווח לרשויות בפרקי זמן קבועים על רווחיו, ולשלם את המסים בהתאם. לשם כך נדרשים כמה מהלכי רישום (מה שנקרא: "לפתוח תיק"), שבעקבותיהם יש למלא אחר חובות הדיווח והתשלום הבאות:

להירשם כ"עוסק" במשרדי מס ערך מוסף, שם יוחלט אם הוא עוסק מורשה או עוסק פטור. לאחר שנפתח לו תיק עוסק יחויב לדווח על הכנסותיו מדי חודש או מדי חודשיים, בהתאם לסיווגו, ולשלם את המע"מ הנובע מהכנסות אלה. להירשם כעצמאי במשרדי מס הכנסה. לאחר פתיחת התיק מחויב העוסק להגיש דיווח תקופתי (חודשי או דו-חודשי) על הכנסותיו ולשלם מקדמות מס קבועות. בנוסף, עליו להגיש מדי שנה דו"ח שנתי על הכנסותיו ולהתאים את תשלום המס לרווחים שצבר מהכנסותיו על פי דוח רווח והפסד. עצמאי נדרש גם להגיש אחת לכמה שנים הצהרת הון. הבסיס למיסוי הכנסתו של עצמאי הוא סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה. להירשם במשרדי המוסד לביטוח לאומי כעצמאי, ולשלם מדי חודש תשלום קבוע הנגזר מהכנסותיו.

תשלומי העצמאי למס הכנסה ולמוסד לביטוח לאומי הם מקדמות. גובהם נקבע על ידי הרשויות, על פי קריטריונים שונים שאחד החשובים בהם הוא הכנסתו בשנה קודמת. רק לאחר שהוא מגיש דוח שנתי נקבע סופית שיעור המס שעליו לשלם באותה השנה. אם המקדמות ששילם נמוכות משיעור המס השנתי, עליו להשלים את ההפרש בצירוף ריבית והצמדה למדד. אם המקדמות ששילם גבוהות משיעור המס השנתי, הוא מקבל החזרים מהרשויות בצירוף ריבית והצמדה למדד. עצמאי יכול לקזז הוצאות עסקיות מוכרות מהכנסותיו על מנת להקטין את שיעור המס בו הוא חייב. עצמאי רשאי לקזז מע"מ על הוצאות מתשלום המע"מ המשולם על ידו. הצורך לנהל את הוצאותיו, על מנת לקזז את הוצאותיו העסקיות, עשוי לחייב אותו לדעת מה הן ההוצאות העסקיות המוכרות ובאיזה אופן ניתן לקזזן או לחלופין להיעזר בשירותיו של מומחה כמו: רואה חשבון, מנהל חשבונות או יועץ מס.

במידה ואחד מבעלי העסק הרשומים עובד כשכיר, אם לעסק לא היו הכנסות באותו החודש אין חובה לשלם את תשלום ניהול התיק. בנוסף, במידה ואחד מבעלי העסק מוכר כבעל מגבלה מביטוח לאומי קיים פטור מתשלום ניהול התיק וכן מתקיימים מספר הטבות לבעלי התיק. הטבות אלו מתקיימים מטעם ביטוח לאומי ומס הכנסה גם ברכישת דירות.

אם בחר אדם לנהל את עסקיו תחת מטריה של "חברה בע"מ", מעמדו נחשב כ"בעל שליטה בחברת מעטים" והוא מקבל משכורת מהחברה. מהלכי הרישום דומים לאלה של עוסק עצמאי, אך במקרה כזה הם נעשים בדרך כלל באמצעות רואה חשבון המייצג את החברה.

אדם יכול לנהל גם פעילות עסקית כפולה, כשכיר וכעצמאי, באותה עת. דוגמה: רופא העובד כשכיר בבית חולים, ובשעות שלאחר מכן מקבל חולים כעצמאי. על פעילותו כעצמאי חלים הכללים החלים על עצמאי, ועל פעילותו כשכיר חלים הכללים החלים על שכיר, אם כי המיסים מחושבים בסופו של דבר לפי ההכנסה הכוללת משתי הפעילויות.

המעסיק מנכה משכרו של שכיר הפרשות לפנסיה על פי השיעור הקבוע בחוק. עד לסוף 2016 עצמאי היה אחראי על ביצוע ההפרשות שלו לפנסיה ויכול לקבוע כראות עיניו את גובה הסכום המופרש על ידו (אך קיבל תמריצי מס שעודדו אותו לחיסכון פנסיוני). כתוצאה מכך לעצמאיים הייתה צבירה קטנה יותר מאשר לשכירים, שעלולה שלא לענות על צורכיהם בגיל זקנה.[1] בשנת 2017 הוטלה בחוק חובת ביטוח פנסיוני גם לעצמאים.[2]


יצירת קשר

דניאל - המרכז לשכר והנהלת חשבונות בע"מ

משרד 338, קומה 3, התע"ש 20, כפר סבא