1,205
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "{{דף|תוכן= '''רכוש קבוע''' מתאר ציוד שרוכש עסק, אשר ישמש אותו למשך יותר משנה אחת. לכן יש לפרוס..."
{{דף|תוכן=
'''רכוש קבוע''' מתאר ציוד שרוכש עסק, אשר ישמש אותו למשך יותר משנה אחת. לכן יש לפרוס את העלות של הרכוש על פני תקופת השימוש. לצורך מע"מ, יחולו הכללים הרגילים כאילו היה מדובר בהוצאה רגילה. אך לצרכי מס הכנסה, יש לבצע פריסה באמצעות [[פחת]].
<!--
הן הוצאות הנובעות מפריסת [[רכוש קבוע]] על פני מספר שנים. ההנחה היא שכאשר עסק רוכש ציוד, רכב או מפעל, הרכוש ישמש אותו למשך יותר משנה אחת, ולכן יש לפרוס את העלות של הרכוש על פני תקופת השימוש. בכל שנה נרשמם סכום יחסי מעלות הרכוש, והוצאה זו מכונה "פחת". עצמאים וחברות קטנות-בינוניות נוהגות להפחית את הרכוש הקבוע בהתאם לתקנות מס הכנסה, ולא לפי תקופת השימוש האמיתית. הסיבה לכך היא שתקנות מס הכנסה קובעות את שיעור ההפחתה המותר, ולכן אין טעם לבצע הפחתה אחת לצרכים חשבונאיים והפחתה אחרת לצרכי מס.
להלן קישור ל[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/255_396.htm תקנות המלאות באתר נבו].
שיעורי הפחת הנפוצים הם (הוצאה מוכרת לשנה, מתוך עלות הנכס):
* מחשבים, ציוד היקפי וטלפונים חכמים - 33% (הפחתה על פני 3 שנים)
* ריהוט כללי - 6% (הפחתה על פני 17 שנים)
* ריהוט לבתי קפה - 12% (הפחתה על פני 8 שנים)
* ציוד אלקטרוני - 15% (הפחתה על פני 7 שנים)
* כלי רכב פרטי - 15% (הפחתה על פני 7 שנים)
* כלי רכב מסחרי - 20% (הפחתה על פני 5 שנים)
* מבנים - 4% (הפחתה על פני 25 שנים)
* שיפורים במושכר - 10% (הפחתה על פני 10 שנים)
[[קטגוריה:מונחים]]
}}
'''רכוש קבוע''' מתאר ציוד שרוכש עסק, אשר ישמש אותו למשך יותר משנה אחת. לכן יש לפרוס את העלות של הרכוש על פני תקופת השימוש. לצורך מע"מ, יחולו הכללים הרגילים כאילו היה מדובר בהוצאה רגילה. אך לצרכי מס הכנסה, יש לבצע פריסה באמצעות [[פחת]].
<!--
הן הוצאות הנובעות מפריסת [[רכוש קבוע]] על פני מספר שנים. ההנחה היא שכאשר עסק רוכש ציוד, רכב או מפעל, הרכוש ישמש אותו למשך יותר משנה אחת, ולכן יש לפרוס את העלות של הרכוש על פני תקופת השימוש. בכל שנה נרשמם סכום יחסי מעלות הרכוש, והוצאה זו מכונה "פחת". עצמאים וחברות קטנות-בינוניות נוהגות להפחית את הרכוש הקבוע בהתאם לתקנות מס הכנסה, ולא לפי תקופת השימוש האמיתית. הסיבה לכך היא שתקנות מס הכנסה קובעות את שיעור ההפחתה המותר, ולכן אין טעם לבצע הפחתה אחת לצרכים חשבונאיים והפחתה אחרת לצרכי מס.
להלן קישור ל[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/255_396.htm תקנות המלאות באתר נבו].
שיעורי הפחת הנפוצים הם (הוצאה מוכרת לשנה, מתוך עלות הנכס):
* מחשבים, ציוד היקפי וטלפונים חכמים - 33% (הפחתה על פני 3 שנים)
* ריהוט כללי - 6% (הפחתה על פני 17 שנים)
* ריהוט לבתי קפה - 12% (הפחתה על פני 8 שנים)
* ציוד אלקטרוני - 15% (הפחתה על פני 7 שנים)
* כלי רכב פרטי - 15% (הפחתה על פני 7 שנים)
* כלי רכב מסחרי - 20% (הפחתה על פני 5 שנים)
* מבנים - 4% (הפחתה על פני 25 שנים)
* שיפורים במושכר - 10% (הפחתה על פני 10 שנים)
[[קטגוריה:מונחים]]
}}